כשילד מתקשה, ההורים הם המשאב המשמעותי ביותר שיש לו. לכן לעיתים קרובות העבודה עם ההורים משנה את המצב מהר יותר מטיפול ישיר בילד.
איך מצוקה נראית אצל ילדים
ילדים לרוב אינם אומרים „אני חרד” או „אני עצוב”. המצוקה מופיעה דרך התנהגות ודרך הגוף: התפרצויות, סירוב ללכת לגן או לבית הספר, חזרה להרטבה, כאבי בטן חוזרים, קשיי הירדמות או הסתגרות. ככל שהילד צעיר יותר, כך גדל הסיכוי שהרגש יתורגם להתנהגות.
סימנים שמצדיקים פנייה
- שינוי ניכר בהתנהגות, בשינה או בתיאבון
- סירוב מתמשך להגיע למסגרת החינוכית
- הסתגרות והתרחקות מחברים
- חזרה להתנהגויות של גיל צעיר יותר
- חרדות, פחדים או קשיי פרידה שמתגברים
- דאגה שמעלה הצוות החינוכי
- קושי שנמשך מעבר לכמה שבועות
למה מתחילים דווקא בהורים
הדרכת הורים נחשבת להתערבות היעילה ביותר עבור קשיים התנהגותיים בגיל הרך ובגיל בית הספר, ולעיתים יעילותה עולה על זו של טיפול ישיר בילד. הסיבה פשוטה: ההורים נמצאים עם הילד כל יום, והשינוי מתרחש בסביבה הטבעית שלו ולא בחדר הטיפול.
יתרון נוסף הוא שאפשר להתחיל גם כשהילד מסרב לטיפול, או כשהוא צעיר מכדי להשתתף בו.
מה ההורים מקבלים
- הבנה של מה שעומד מאחורי ההתנהגות
- דרכי תגובה עקביות ורגועות יותר ברגע הקשה
- כלים להצבת גבולות בלי הסלמה
- תיאום קו משותף בין שני ההורים
- ליווי מול הגן או בית הספר
- מקום לתסכול, לאשמה ולעייפות שלכם
ומתי הילד כן מגיע
כשהקושי רגשי ומתמשך, כשהילד מביע מצוקה ישירה, או כשהדרכת ההורים אינה מספיקה — משלבים גם עבודה ישירה עם הילד. גם אז ההורים נשארים שותפים, ומתקיימות פגישות הורים קבועות לצד הפגישות עם הילד.
אשמה הורית היא תחושה מוכרת מאוד — ופנייה לעזרה היא בדיוק ההפך מכישלון.