אפשר לדבר על רגשות בשפה שנייה, אך לא תמיד באותה טבעיות ובאותו עומק. עבור דוברי ערבית ועברית כאחד, טיפול בשפה המרכזית והטבעית להם יכול להסיר מחסום סמוי, לאפשר ביטוי רגשי מדויק יותר וליצור מרחב שבו אפשר להיות קרובים יותר לחוויה עצמה.
למה השפה משנה
השפה היא חלק משמעותי מן החוויה הרגשית. מילים כמו בושה, געגוע או פחד נושאות איתן זיכרונות, הקשרים וניואנסים שנבנו לאורך השנים, ולעיתים קשה להעביר אותם במלואם בתרגום. עבורי, עברית וערבית הן שתיהן שפות מרכזיות של חשיבה, טיפול ותקשורת, ולכן אני יכול לקיים תהליך טיפולי בשפה שבה המטופל מרגיש טבעי, מדויק ונגיש יותר לעצמו. כאשר אין צורך להשקיע מאמץ בחיפוש אחר המילים, מתאפשר יותר מקום לחוויה עצמה, למשמעות שלה ולעבודה הטיפולית.
התוצאה היא לעיתים תיאור מדויק אך שטוח יותר: הדברים נאמרים, אבל הרגש נשאר מאחור.
מה זה מאפשר בפועל
- ביטוי מדויק יותר של רגשות ושל חוויות מוקדמות
- פחות מאמץ קוגניטיבי, ויותר קשב למה שבאמת מטריד
- נגישות לזיכרונות מהילדות, שנשמרים לרוב בשפת האם
- תחושת ביטחון ונינוחות שמאיצה את בניית האמון
- הבנה של ההקשר התרבותי והמשפחתי בלי צורך להסביר אותו
ההקשר התרבותי
מעבר לשפה, יש חשיבות רבה גם להיכרות עם ההקשר התרבותי והחברתי שבו האדם חי: מבנה המשפחה המורחבת, מקומה של הקהילה, ציפיות סביב נישואין, לימודים והורות, והאופן שבו נתפסת פנייה לטיפול נפשי. היכרות עם ההקשרים האלה מאפשרת להבין טוב יותר את המשמעות של הקושי בתוך חייו של המטופל, מבלי שיצטרך להסביר בכל פעם את נקודת המוצא. כך אפשר להגיע מהר יותר ללב העניין ולבנות תהליך טיפולי מדויק, רגיש ורלוונטי יותר.
גם באבחון
בתהליכי אבחון, לשפה יש משמעות קריטית אף יותר. חלק מכלי ההערכה נשענים במידה רבה על הבנה והבעה מילולית, ולכן אבחון בשפה שאינה השפה המרכזית של הנבדק עלול להשפיע על הביצוע ולהקשות על הבחנה בין פער לשוני לבין קושי קוגניטיבי, לימודי או התפתחותי. ככל שניתן, אני מקפיד לבצע את ההערכה בשפה שבה הנבדק מתפקד באופן הטבעי והמדויק ביותר, תוך התייחסות לרקע הלשוני והתרבותי שלו. כך ניתן לצמצם הטיות, להבין נכון יותר את פרופיל היכולות והקשיים, ולגבש מסקנות והמלצות מדויקות ורלוונטיות יותר.
איך זה עובד בקליניקה
הפגישות מתקיימות בעברית או בערבית, לפי בחירתכם, ואפשר גם לעבור בין השפות בתוך אותה פגישה — דבר שקורה באופן טבעי אצל דוברים דו-לשוניים. דוחות אבחון נכתבים בעברית, כנדרש מול מערכת החינוך והגורמים הרשמיים, והמשוב ניתן בשפה שנוחה למשפחה.
הטיפול והאבחון זמינים בעברית ובערבית, בקליניקה ובאופן מקוון.